
למה החיממים באורך גל אינפרא-אדום שלכם גורמים לקצרים (ואיך לתקן זאת בפועל)
אם אי פעם השתמשתם בחיממים בלולי תרנגולות או לצורך חימום בעלי חיים, אתם יודעים שזו בעיה גדולה עבור הרכיבים האלקטרוניים. יש להתמודד עם לחות גבוהה, עשן אמוניה, וחיממים שנדלקים וכבים כל הזמן.
רוב החיממים הזולים שניתן למצוא באינטרנט אינם מסוגלים לעמוד בתנאים אלו. הם נהרסים כי החיבור שבו החוט נכנס לנורה נהרס. כשהחיבור הזה נשבר, הלחות חודרת פנימה, פוגעת במגעים החשמליים – וכך נוצר קצר חשמלי.
הבעיה עם החיבורים “זולים”
הבעיה היא שרב החיממים הזולים משתמשים בסיליקון או בחומרי אפוקסי באיכות נמוכה כדי לחסום את הפער בין החוט לבין צינור הקוורץ. זו דרך גרועה מאוד לעשות זאת.
כשהחיממים מתחממים, החומרים האלו מושפעים מהחום – הם מצטמצמים, ונפרדים מהזכוכית. זה יוצר פער קטן שפועל כמו ואקום, ומושך את הלחות פנימה אל רכיבי החימום.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת: קודם כל אנו משתמשים בחומרי חיבור סיליקוניים איכותיים, ואחר כך בחומרים שמאפשרים אטום אמיתי. כך החיבור אינו יכול להתרחב או להתכווץ, מה שמונע את הנזק לחומרי הבידוד.
איכות אינה רק מילה ריקה מתוכן
אי אפשר פשוט למרוח שכבת הגנה על נורה זולה ולחשוב שזה מספיק. החיבור של החוטים הוא המקום שבו הכל יכול להיהרס.
אם החיבור לא חזק מספיק, או אם החומר המשמש לחיבור אינו דביק מספיק, החום יכול לפגוע בחומרי הבידוד של החוטים. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחומרים המבוססים על פלואורין. חומרים אלו אינם נמסים, ואינם נהיים שבירים, גם כשהנורה פועלת בעוצמה מלאה.
טיפים להתקנה
יש חיסרון אחד בשימוש בחומרי אטימה איכותיים: החוטים נהיים קשיחים יותר.
בגלל האטימה החזקה, אי אפשר פשוט לכופף את החוטים בזוויות חדות. אם תעשו זאת, עלול החיבור להישבר, מה שיבטל את התועלת שברכישת חיממer עמיד למים.
פשוט תיתנו לחוטים עיקולים עדינים. תכננו את תשתית החיבורים לפני שתחברו הכל, וכך תהיו בטוחים שהכל יעבוד כראוי.