שמירה על מחממי האינפרא-אדום שלכם בחנויות בעלותתקרות גבוהות
אם אתם מתקינים מחממי אינפרא-אדום בגובה של 20–30 רגל במפעל, אתם נלחמים בתנאים הקשים של הסביבה. זה לא קשור רק לקור.
לדעתי, יש שני דברים שעלולים להרוס את המחממים האלה: לחות ולכלוך. כשמתקינים מחמם בגובה כזה, צריך להתמודד לא רק עם אובדן חום, אלא גם עם הבעיות שנוצרות בסביבה הקשה של המפעל.
הבעיה עם הערפל
בחללים תעשייתיים, ההבדל בטמפרטורה בין החלקים החמים של המחמם לבין האוויר הקר גורם להיווצרות ערפל. זה נראה כמו ערפל קל, אך למעשה זה מסוכן מאוד. הטיפות הקטנות של מים יוצרות “נקודות חמות” על פני המחמם. הזכוכית שמרכיבה את המחמם מתרחבת בצורה לא אחידה, ולפעמים הצינורות נשברים או נהרסים.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בציפויים נגד ערפל ובמארזים אטומים. זה מונע את חדירת הלחות למחמם ומונע את הנזק שנגרם כתוצאה משינויי הטמפרטורה.
התמודדות עם הלכלוך
רצפות המפעלים הן כאוטיות – יש שם אדי מים, זיהום משמן, ואנשים שאמורים לנקות את המקום. הנוזלים מגיעים לכל מקום.
מחמם רגיל עלול להיהרס בקלות – כל טיפה של נוזל על החלקים החשמליים יכולה לגרום לכשל במערכת החשמלית ולהפסקת החימום.
אנו יוצרים את המחממים שלנו כך שהם עמידים לנוזלים, עם חוסמים חזקים סביב החוטים החשמליים. כך, אם יש דליפה בצינורות או שמישהו משתמש במכונת שטיפה בצורה לא נכונה, החלקים הפנימיים של המחמם יישארו יבשים. זה מחמם שיכול לעמוד בתנאים קשים.
הקורבן שצריך לשלם
יש כמובן חיסרון – חוסמים טובים יותר גורמים לפחות זרימת אוויר סביב המחמם. קרני האינפרא-אדום עדיין יכולות לעבור דרך המחמם, אך החלקים הפנימיים שלו יהיו חמים יותר מאשר במחממים עם מארזים פתוחים.
לכן, חשוב שהמסגרות שבהן מותקן המחמם יהיו חזקות מספיק כדי לעמוד במשקל הנוסף של המארז האטום. אין טעם שהמחמם יישבר לאחר כמה חודשים.
זה מחיר קטן לשלם – אני מעדיף להתמודד עם מסגרות כבדות יותר, מאשר להחליף את המחמם כל שנתיים.