אם אי פעם התקנתם מחמם בתקרה, אתם יודעים איזו בעיה זו יכולה להיות. בעצם, אתם יוצרים “כיס” קטן שבו ללחות ולאבק יש מקום להתגורר. הבעיה היא שכאשר נוצרת ערפל באותו “כיס”, הוא לא נשאר שם – הוא מגיע לרכיבי החימום או לקצוות החשמליים. וכשמים נפגשים עם חשמל? נוצר מצב של קצר חשמלי או שהמחמם נהרס. זה בוודאי לא מה שאתם רוצים כשאתם מנסים להישאר חמים. טיפול בלחות אנו יוצרים את המחממים שלנו כך שהם יוכלו לעמוד בתנאים אלו. אנו משתמשים במערכת אטימה שמונעת מאדי מים וטיפות מים להגיע לחלקים הפנימיים של המחמם. אך עלינו גם לחשוב על שטח הפלט של המחמם. אם נוצרת קרום של ערפל על גבי צינורות הקוורץ, זה לא רק פוגע ביעילות של המחמם – זה גם יוצר לחץ תרמי לא אחיד. הזכוכית נדחפת ונמשכת, עד שנוצרים סדקים זעירים. כשהוואקום נעלם, המחמם נהרס. לכן, אנו מוסיפים ציפויים מיוחדים ושסעים לאוורור, כדי שהכל יישאר נקי. למה הפרטים הקטנים חשובים יש גם את החומרים האטומים שמגנים על החוטים החשמליים ועל המחזירים של האור. אם המחזירים של האור נפגעים, אתם מאבדים חלק גדול מהחום שהמחמם מפיק – אולי 20% או יותר. זאת מכיוון שגלי האינפרא-אדום מתפזרים לכל הכיוונים, במקום להיות מופנים אליכם. אנו משתמשים באלומיניום מטופל ובמעטפות אטומות כדי למנוע את החמצון. כך החום נשאר אותו דבר, גם לאחר אלפי שימושים. הפשרה יש לציין שהוספת כל החומרים האלו פירושה שיש יותר חומר בין רכיבי החימום לבין האוויר. בגלל זה, ייתכן שייקח כמה שניות נוספות עד שהמחמם יגיע לטמפרטורה המבוקשת, בהשוואה למחמם זול יותר. אבל באמת? אני מעדיף לחכות חמש שניות עד שהחום יגיע, מאשר שהמחמם ייהרס אחרי חורף אחד בחדר לח. **טיפ אחד:**ודאו שהחור בתקרה יהיה מדויק. אם המעטפת של המחמם נפגעת במהלך ההתקנה, האטימה לא תהיה טובה, והמחמם לא יהיה אטום למים.